משרדנו ייצג בהצלחה בתביעת ליקויי בניה שהוגשה לאחר 10 שנים (מעבר לתקופת ההתיישנות), כנגד מס' חברות בניה בפרויקט בכפר סבא. חברות הבניה טענו, כי יש לסלק על הסף ולדחות את התביעה מחמת התיישנות. (לקריאת ההחלטה המלאה: בעניין ת"א 14236-01-22 בבית המשפט השלום בפתח תקווה).

 

משרדנו הוכיח לבית המשפט וזאת על פי מס' פסקי דין מנחים, כי אין לקבל את עמדת חברות הבניה וכי לא חלה על התביעה טענת התיישנות.

​

בית המשפט ביסס את החלטתו בין היתר, גם בהתאם לפסק הדין בעניין ת"א 56064-11-10 שם כב' השופטת ת' בר-אשר, הכירה בפרוטוקולי מסירה חתומים הכוללים רשימת ליקויים שהקבלן התחייב לתקן במועד מאוחר למסירה כהתחייבות חדשה וממועד זה תחל להימנות תקופת ההתיישנות.

​​

וכן, הפנתה לספרו של פרופ' אייל זמיר בספרו חוק המכר (דירות), התשל"ג 1973 – פירוש לחוקי החוזים לפיו, "כאשר מוכר מקבל על עצמו בחוזה לתקן הליקויים בדירה במועד כלשהו (על פי רוב כתום שנה מהמסירה), ניתן לבסס את התביעה על הפרת חיוב זה, ואף תידחה תחילתה של תקופת ההתיישנות למועד ההפרה של חיוב התיקון".

 

כפי שצויין לעיל, בפסק הדין ע"א 15728-04-13 בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (תיק מס' 56064-11-10 אביקר ואח' נ' אפיק הירדן ייזום בע"מ) בפני כב' השופטת תמר בר-אשר צבן, בפני כב' השופט דוד חשין, נשיא וכב' השופט משה דרורי, סגן נשיא וכב' השופט ארנון דראל, השאלה אשר הנדונה הייתה מתי מתחילה תקופת ההתיישנות, האם במועד מסירת החזקה בדירה או שמא במועד שבו קיבלה על עצמה הנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו בדירה.  

​

במקרה דנן, הנתבעת ערכה פרוטוקולים, הכוללים את רשימת הליקויים שהיא התחייבה לתקן, ושנערכו במועדים מאוחרים למועד מסירת החזקה בדירה.

​

בית המשפט קבע, בין היתר, כי מאחר שרק במועד עריכת אותם פרוטוקולים - שהוא מועד התחייבות הנתבעת לתקן את הליקויים - מתחילה תקופת ההתיישנות להימנות, הרי שהתביעה לא התיישנה. קרי, המועד שבו נולדה עילת התביעה שהחל ממנו יש למנות את תקופת ההתיישנות, הוא המועד שבו התחייבה הנתבעת לתקן את הליקויים שנמצאו ואשר לא תוקנו.

​

משרדנו הינו בעל ניסון עשיר ונחשב כמשרד מוביל בתחום ליקויי הבניה ומייצג הן תובעים והן חברות בניה ויזמים בערכאות המשפטיות.