הגבלת גובה הערבות ומימושה בחוזה שכירות

התיקון לחוק מגביל הן את גובה הערבות הכרוכה בהוצאה כספית לשוכר ובכלל זה ערבות בנקאית או במזומן, אותה רשאי המשכיר לדרוש, המשמשת כבטוחה להתחייבויות השוכר וזאת עד לסכום של 3 חודשי שכירות או לגבי תקופות קצרות לשליש מסכום דמי השכירות, בגין כל תקופת השכירות, לפי הנמוך מבניהם.

אם נחתם חוזה לתקופה של 12 חודשים, ודמי השכירות שנקבעו הם 2,000 ש"ח לחודש, הסכום המירבי שהמשכיר יוכל לבקש מהשוכר כערובה הוא סכום השווה לפי 3 מדמי השכירות לחודש: 6,000 ש"ח (2,000 ש"ח X‏ 3).

לעומת זאת, אם החוזה נחתם לתקופה של 6 חודשים, ודמי השכירות שנקבעו הם 2,000 ש"ח לחודש - שליש מהתקופה היא חודשיים, ולכן הסכום המירבי שהמשכיר יוכל לבקש מהשוכר כערובה הוא 4,000 ש"ח (2,000 ש"ח X‏ 2).

חשוב: הצדדים לא יכולים להסכים בחוזה על סכום ערובה גבוה מהסכומים הנ"ל. למרות זאת בכל אחד מהמקרים הבאים מותר לצדדים להסכים על סכום ערובה גבוה מזה שקבוע בחוק:

בחוזים שאינם מהסוגים שפורטו למעלה (למשל חוזה לתקופה קצרה מ-3 חודשים)`

השוכר והמשכיר הם קרובי משפחה (בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא, או צאצא של בן הזוג, ובן זוג שלכל אחד מאלה)`

הערובה אינה כרוכה בהוצאות מטעם השוכר (למשל, צ'ק בטחון, שטר חוב, כתב ערבות של ערבים מטעם השוכר)

כמו כן, החוק מטיל את החובה על המשכיר להתריע בפני השוכר בטרם מימוש הערבות ולממשה רק במקום בו לא תוקנה ההפרה.

בנוסף, הוגבלו העילות למימוש ערבויות, ובאופן שבמקרה של אי תשלום דמי שכירות, אי פינוי המושכר, אי תיקון ליקויים ואי ביצוע תשלומים שוטפים, המימוש יהיה רק עד גובה החוב.

2.jpg

עו"ד אדם ברמן