שכירות משנה היא שכירות שבה אדם ששוכר דירה (שוכר ראשי) משכיר אותה לשוכר אחר (שוכר משנה) השוכר רשאי להשכיר את הדירה אותה הוא שוכר לשוכר משנה רק בתנאי שהמשכיר נתן את הסכמתו לכך מראש ובכתב.

​

למרות זאת, אם המשכיר המקורי מתנגד להשכרת הדירה מסיבות בלתי סבירות או מתנה את הסכמתו בתנאים בלתי סבירים, רשאי השוכר להשכיר את הדירה לשוכר משנה למרות התנגדות המשכיר - למידע נוסף ראו סעיף 22 לחוק השכירות והשאילה.

​

מי שיקבע בסופו של דבר אם מדובר בתנאים בלתי סבירים או לא, הוא בית המשפט, אם וכאשר אחד מהצדדים יגיש תביעה נגד הצד השני. בית המשפט רשאי לקבוע כי מותר לשוכר להשכיר את הדירה בשכירות משנה לשוכר אחר ואף לקבוע באילו תנאים יעשה זאת (כולל קביעת תנאים הנוגדים את התנאים שנקבעו בחוזה השכירות המקורי בין המשכיר לשוכר הראשי).

​

חשוב לדעת - אם השוכר (הראשי) השכיר את הדירה לשוכר אחר (שוכר משנה), ייחשב השוכר הראשי כאילו הוא המשכיר, ושוכר המשנה ייחשב כשוכר, מבחינת החובות והזכויות של הצדדים.

​

בשכירות משנה, החובה למסור לשוכר המשנה את הדירה במועד וכשהיא פנויה מכל נכס או אדם, היא של השוכר הראשי, בהתאם למה שסוכם בין השוכר הראשי ושוכר המשנה בהסכם השכירות ביניהם. המשכיר אינו חייב בעניין זה כלפי שוכר המשנה.

​

למרות זאת, במקרה שבו השוכר הראשי שוכר את הדירה לתקופה שלא עולה על 10 שנים, והוא משכיר את הדירה לשוכר משנה, יחולו ההוראות האלו:

​

אם שוכר המשנה מעוניין לבצע שינויים בדירה המושכרת, עליו לקבל את הסכמתו של המשכיר ולא של השוכר הראשי;

 

חובות המשכיר לתיקון ליקויים או פגמים בדירה יחולו על המשכיר, ולא על השוכר הראשי;

 

השוכר הראשי לא ייחשב כשוכר ולא כמשכיר, לצורך סוגי התשלומים שחלים עליו, כלומר לא ניתן להטיל עליו תשלומים שמלכתחילה אסור להטיל על שוכר.