לפעמים אנו נתקלים בסעיפים אשר מקנים למשכיר לפנות אתכם מהנכס, בהודעה מראש, מכל סיבה שהיא, לדוגמא:

​

"מוסכם בין הצדדים כי המשכיר יהא רשאי לסיים את הסכם השכירות מכל סיבה שהיא בהודעה לשוכר בת 90 יום מראש לאחריהם מתחייב השוכר לפנות את המושכר ולמסור החזקה בה חזרה למשכיר עפ"י תנאי הסכם זה".

​

בדרך כלל משכירם מוסיפים את הסעיף, מהסיבות שהם מתגוררים או עובדים בחול ולא יודעים מתי יחזרו לארץ או שהנכס מיועד לאחד מקרובי המשפחה ולא יודעים מתי ירצו לעבור ועוד סיבות דומות ואחרות.

​

בהתאם לתיקון חוק השכירות והשאילה הנקרא גם "שכירות הוגנת" - במרבית הסכמי השכירות נהוג להוסיף סעיפים המאפשרים לצדדים להביא את ההסכם לסיומו בטרם תום תקופת השכירות או האופציה. פעמים רבות בעוד שלשוכר ניתנת האופציה לסיים את הסכם השכירות רק במקום בו הוא ימצא מחליף שיאושר ע"י המשכיר, הרי שלמשכיר שמורה הזכות לבטל את ההסכם בהודעה מראש ללא כל סיבה  כמפורט לעיל.

​

על מנת לשמור על עקרון ההדדיות ולמנוע יתרון בלתי הוגן למשכיר, קבע המחוקק כי תניה בחוזה המאפשרת למשכיר לבטל את ההסכם, שלא בשל הפרה, בטלה, אלא אם קיימת זכות זהה גם לשוכר. המשמעות הינה, שנכון להיום, בכל מקרה בו הסכם שכירות קובע כי משכיר רשאי לבטל את ההסכם, חובה כי זכות זו תהא גם לשוכר. יתרה מכך, המחוקק קבע כי על משכיר המעוניין לבטל ההסכם שכירות להודיע על כך לשוכר לכל הפחות 90 יום מראש בעוד ששוכר צריך להודיע על כך רק  60 יום מראש.

​

אנו ממליצים להיזהר מסעיפים כאלו, ובמידה ואין ברירה, לוודא כי גם לשוכר תהיה הזכות לבטל את הסכם השכירות.